רוב ממשקי ה WEB 2.0 מפותחים כאתרי אינטרנט בטכנולוגיות HTML CSS JavaScript אשר הינן תקינות של W3C ומהוות סטנדרט תעשייה בפיתוח אפליקציות ושירותים מבוססי דפדפן. ישנם גם ממשקים שמפותחים בטכנולוגיות אחרות, לרוב משום שהטכנולוגיות הסטנדרטיות אינן מספקות פתרון לצרכי האפליקציה.
HTML וטכנולוגיות W3C
תקינת איגוד האינטרנט העולמי מתחזקת ותוקנת סטנדרטים לפיתוח דפדפנים, אומנם אין זה חוק ואין אכיפה לעבוד לפי תקן אך כיום רוב יצרני הדפדפנים הפנימו את הערך בתקן אחיד ושואפים לעבוד על פי התקן. מה כך התקן לא מפורט מספיק ולפעמים ישנם שינויים (מובחן בעיקר בתצוגה) עקב פירוש שונה של אותה דרישה.
סט טכנולוגיות W3C
לפתח בסטנדרט לדפדפנים דורש ידע ב 3 טכנולוגיות לקוח עיקריות
- HTML שפת תאגים המיועדת לעימוד אלמנטים בתוך הדפדפן (טקסט , גרפיקה וכו') היא שפה הצהרתית ואין בה מושגים כמו זמן, לולאות ומצב זיכרון משותף.
- JavaScript שפה פרוצדורלית המשומשת לבניית מנועי התצוגה ותקשורת.
- CSS שפה הצהרתית שמשמשת לעיצוב וסגנון התוכן.
עמוד HTML בן ימנו בדרך כלל מורכב מסך הטכנולוגיות האלה .
סטנדרטי W3C נתמכים על ידי חברות מובילות בתעשייה . היתרון בטכנולוגיות אלו שהן סטנדרטיות ונפוצות החסרונות – קצב השינויים והתפתחות הטכנולוגיה מאוד אטיים וחוסר בממשקי תוכנה (API) עדכניים.בשנים האחרונות גוגל תומכת ומקדמת מאוד את הסטנדרטים של W3C בניסיון להוציא את תקן HTML5 ניתן לשער כי מהלך זה נובע עקב בנית תשתיות התצוגה בצורה כמעט בלעדית על גבי סט טכנולוגיות זה והשקת הדפדפן כרום.
Adobe Flash/Flex
טכנולוגיה קניינית שפותחה במקרומדיה אשר נקנתה בשנים האחרונות על ידי אדובי. מדובר בפלאג-אין ACTIVEX אשר מותקן על מערכת ההפעלה ומספק הרחבות תצוגה לדפדפן , כגון גרפיקה וקטורית, ניגון וידאו, אנימציה, וגישה לאמצעי קלט ופלט חיצונים כגון מצלמה מיקרופון ומדפסת. היתרון של טכנולוגיה זו הוא שהיא בשלה ונפוצה מאוד, היא מביאה לדפדפן יכולות תצוגה ואינטראקציה עשירות, מאז כניסת מיקרוסופט לשוק עם התוסף silverlight ניתן לראות התעוררות בתחום ופיתוח מואץ בשני המחנות. לדוגמה פלאש לעולם לא תמך בצורה מלאה בעברית או בשפות המוצגות מימין לשמאל, ורק לאחר כניסת המתחרה לתחום והכרזתה כי תתמוך בכל השפות פותח השיפור גם בפלאש ויצא עם הגרסה האחרונה.

Microsoft Silverlight
למרות שמדובר בטכנולוגיה יחסית חדשה מבית מיקרוסופט היא מבוססת על תשתית הדוט נט הוותיקה, דבר האיפשר לחברה להגיע למוצר ברמת מוכנות גבוהה בזמן קצר מאוד. המוצר אינו בשל אך קרוב מאוד וניראה כי יציג אלטרנטיבה לפלאש בשנים הבאות. היתרון בשימוש בטכנולוגיה זו הוא בעיקר מחזור שפות וכלים (אם המפתח מגיע מתחום הדוטנט). בתור מפתח עם נסיון בדוט נט ופלאש אני מתרגש מאוד מהטכנולוגיה ומחכה לרגע בו הטכנולוגיה תבשיל. אני לא אתפלא אם אראה אותה בעתיד הקרוב בצורה כזו או אחרת במכשירים ניידים ואולי כמתחרה לפלטפורמת AIR.
Oracle Java FX
אם מיקרוסופט נכנסו מאוחר אז מה אפשר להגיד על ההתעוררות האיטית של סאן.מדובר בפיתוח פלטפורמת תצוגה חדשה על גבי מנוע הג'אוה הקיים. סטטוס הפיתוח שלה הוא ראשוני, אך החזון שהחברה משדרת רחב ושם את הטכנולוגיה על "כל המסכים" (פיסי, טלויזיה, ונייד) כפי שהחברה קוראת לזה.
באיזו צורה תתפתח ג'אוה אפ אקס זו שאלה מאוד מעניינת, משום שסאן (החברה שפיתחה את ג'אוה) נקנתה לפני מספר חודשים על ידי אורקל. וטכנולוגיה בשלב כ"כ צעיר יכולה להעלם בחזון המחודש של החברה.
עדכון בתגובה ל @ArialBH "סילברליט לא בשל ?"
לצערי קשה לי להציע את הפלטפורמה ללקוחות בעיקר בגלל הסיבה שהיא לרוב מצריכה התקנה של הפלאג, לעומת פלאש שמותקן ב 90% מהמקרים. הפיצ'ר סט שלהם הוא די דומה, לדוגמה אם לקוח היה צריך להשתמש במאפין ספציפי שלא קיים בפלאש (כמו פיתוח קודקים לוידאו) הייתי ממליץ על הטכנולוגיה אבל ברוב המקרים פלאש נותן יותר וגם יש מאחוריו קהילת מפתחים גדולה מאוד.
בעצם מה שאני מנסה להגיד זה שהבשלות היא גם אימוץ הטכנולוגיה ע"י מפתחים וגולשים.
מעבר לכך (זהירות קיטור) אולי אני לא קולט את הכלים (בלנד, vs) אבל שאני מנסה ליצור ממשקים הם לא יוצאים חלקים (smooth בהעדר תרגום מתאים) כמו בטכנולוגיות אחרות. אולי זה המנוע תצוגה ? אולי לא … בכל מקרה אני מאמין שבקרוב יגיע היום שאוכל למכור ללקוחות פתרונות על סילברלייט.