מקודד לשוא|וידויים של מוח מקוון

תקן HTML5 הוא הגרסה הבאה של HTML והוא הסטנדרט הבא המומלץ ל HTML4.1 ו XHTML1.0, התקן החדש מבטא שינוי גישה וצורת מחשבה.

לאחר פיתוח התקן HTML 4 מגמת השוק דחפה את תקני XHTML עקב צורך בכללי סמנטיקה קפדניים יותר ומבניות קשיחה. באותה תקופה עדיין הסתכלו על עמוד HTML כמסמך ולא כעל אפליקציה ולכן תקן זה היה חשוב מאוד בקידום התעשייה ופישוט עבודת הדפדפנים (עקב מבניות קשיחה) ובכך אפשור הרצת דפדפנים על מכשירים ניידים (החלשים בכוח עיבוד) , בהסתכלי במבט לאחור למרות שהתקינה לא הצליחה להיקלט עד היום בצורה מלאה (מעטים מאוד, אם בכלל, האתרים שתומכים בצורה מלאה בתקני XHTML בגרסתו הקשיחה) התקן הביא למודעות את שיטת העבודה הסטנדרטיות וגרם להרמת רף התמקצעות המתכנתים בתחום.

כיום תקן HTML5 מציג שינוי גישה ומנסה לתת מענה סטנדרטי לשלל מנועי התצוגה (פלאש, סילברליט , וג'אווה אפקטס) בין התכונות החדשות של HTML5 בולטים :

וידאו ואודיו

היכולת להציג וידאו ללא תלות בהתקן נוסף הנו ללא ספק הנושא הנושא הכי מדובר בתקן החדש ובעיקר חוסר התקינה לגבי המפענחים (CODECS) לנגן. ממומש על ידי התגים <video><audio>

ממשק תכנותי לגרפיקה דו ממדית

API חדש המאפשר יכולות תצוגה בדו ממד בעצם מאפשר ציור ישיר ללא צורך בטעינת גרפיקה ממקור חיצוני כגון תמונות , לדעתי השימוש במקורות חיצוניים כגון תמונות לא יעבור מהעולם אך נתחיל לראות יישומים המכילים  אפליקציות ציור ועריכת תמונה. ממומש על ידי התג <canvas> וממשק תכנותי בג'אוסקריפט.

תגים סמנטיים

תגים חדשים שיחליפו את ה <div> הכללי כגון <nav>לתפריטי ניווט או <footer> ו <header> לראש ותחתית העמוד. אין לי ספק כי תגים אלה נועדו לניתוח יעיל יותר של תוכן הדף ומקודמים עלי ידי חברות עם אינטרס במנועי חיפוש , אם גם בגלל העובדה שהם יוצאי דופן במהותם ועדיין פונים לHTML כעמודי תוכן ולא כאפליקציות.

שמירת נתונים מקומית

שמירת נתונים מקומית על המחשב בצורה מוגברת (מעבר ליכולות ה Cookies) , דבר המאפשר ליצור אפליקציות שיכולות לעבוד גם במצב מנותק מהרשת. ניתן לראות מימושים דומים היום ב google gears  ו flash.

תקשורת בין מסמכים

היכולת לתקשר בין מסמכים בצורה תכנותית כבר קיים היום, עדיין לא ראיתי יותר מדי תוכן על התקן הזה אך אני משער שמדובר בתקשורת PUB/SUB שניתן לראות ב flash ו silverlight.

רוב ממשקי ה WEB 2.0 מפותחים כאתרי אינטרנט בטכנולוגיות HTML CSS JavaScript  אשר הינן תקינות של W3C ומהוות סטנדרט תעשייה בפיתוח אפליקציות ושירותים מבוססי דפדפן. ישנם גם ממשקים שמפותחים בטכנולוגיות אחרות, לרוב משום שהטכנולוגיות הסטנדרטיות אינן מספקות פתרון לצרכי האפליקציה.

HTML וטכנולוגיות W3C

תקינת איגוד האינטרנט העולמי מתחזקת ותוקנת סטנדרטים לפיתוח דפדפנים, אומנם אין זה חוק ואין אכיפה לעבוד לפי תקן אך כיום רוב יצרני הדפדפנים הפנימו את הערך בתקן אחיד ושואפים לעבוד על פי התקן. מה כך התקן לא מפורט מספיק ולפעמים ישנם שינויים (מובחן בעיקר בתצוגה) עקב פירוש שונה של אותה דרישה.

סט טכנולוגיות W3C

לפתח בסטנדרט לדפדפנים דורש ידע ב 3 טכנולוגיות לקוח עיקריות

• HTML שפת תאגים המיועדת לעימוד אלמנטים בתוך הדפדפן (טקסט , גרפיקה וכו') היא שפה הצהרתית ואין בה מושגים כמו זמן, לולאות ומצב זיכרון משותף.
• JavaScript שפה פרוצדורלית המשומשת לבניית מנועי התצוגה ותקשורת.
• CSS שפה הצהרתית שמשמשת לעיצוב וסגנון התוכן.

עמוד HTML בן ימנו בדרך כלל מורכב מסך הטכנולוגיות האלה .

סטנדרטי W3C נתמכים על ידי חברות מובילות בתעשייה . היתרון בטכנולוגיות אלו שהן סטנדרטיות ונפוצות החסרונות – קצב השינויים והתפתחות הטכנולוגיה מאוד אטיים וחוסר בממשקי תוכנה (API) עדכניים.בשנים האחרונות גוגל תומכת ומקדמת מאוד את הסטנדרטים של W3C בניסיון להוציא את תקן HTML5 ניתן לשער כי מהלך זה נובע עקב בנית תשתיות התצוגה בצורה כמעט בלעדית על גבי סט טכנולוגיות זה והשקת הדפדפן כרום.

Adobe Flash/Flex

טכנולוגיה קניינית שפותחה במקרומדיה אשר נקנתה בשנים האחרונות על ידי אדובי. מדובר בפלאג-אין ACTIVEX אשר מותקן על מערכת ההפעלה ומספק הרחבות תצוגה לדפדפן , כגון גרפיקה וקטורית, ניגון וידאו, אנימציה, וגישה לאמצעי קלט ופלט חיצונים כגון מצלמה מיקרופון ומדפסת. היתרון של טכנולוגיה זו הוא שהיא בשלה ונפוצה מאוד, היא מביאה לדפדפן יכולות תצוגה ואינטראקציה עשירות, מאז כניסת מיקרוסופט לשוק עם התוסף silverlight ניתן לראות התעוררות בתחום ופיתוח מואץ בשני המחנות. לדוגמה פלאש לעולם לא תמך בצורה מלאה בעברית או בשפות המוצגות מימין לשמאל, ורק לאחר כניסת המתחרה לתחום והכרזתה כי תתמוך בכל השפות פותח השיפור גם בפלאש ויצא עם הגרסה האחרונה.

Microsoft Silverlight

למרות שמדובר בטכנולוגיה יחסית חדשה מבית מיקרוסופט היא מבוססת על תשתית הדוט נט הוותיקה, דבר האיפשר לחברה להגיע למוצר ברמת מוכנות גבוהה בזמן קצר מאוד. המוצר אינו בשל אך קרוב מאוד וניראה כי יציג אלטרנטיבה לפלאש בשנים הבאות. היתרון בשימוש בטכנולוגיה זו הוא בעיקר מחזור שפות וכלים (אם המפתח מגיע מתחום הדוטנט). בתור מפתח עם נסיון בדוט נט ופלאש אני מתרגש מאוד מהטכנולוגיה ומחכה לרגע בו הטכנולוגיה תבשיל. אני לא אתפלא אם אראה אותה בעתיד הקרוב בצורה כזו או אחרת במכשירים ניידים ואולי כמתחרה לפלטפורמת AIR.

Oracle Java FX

אם מיקרוסופט נכנסו מאוחר אז מה אפשר להגיד על ההתעוררות האיטית של סאן.מדובר בפיתוח פלטפורמת תצוגה חדשה על גבי מנוע הג'אוה הקיים. סטטוס הפיתוח שלה הוא ראשוני, אך החזון שהחברה משדרת רחב ושם את הטכנולוגיה על "כל המסכים" (פיסי, טלויזיה, ונייד) כפי שהחברה קוראת לזה.
באיזו צורה תתפתח ג'אוה אפ אקס זו שאלה מאוד מעניינת, משום שסאן (החברה שפיתחה את ג'אוה) נקנתה לפני מספר חודשים על ידי אורקל. וטכנולוגיה בשלב כ"כ צעיר יכולה להעלם בחזון המחודש של החברה.

עדכון בתגובה ל @ArialBH "סילברליט לא בשל ?"

לצערי קשה לי להציע את הפלטפורמה ללקוחות בעיקר בגלל הסיבה שהיא לרוב מצריכה התקנה של הפלאג, לעומת פלאש שמותקן ב 90% מהמקרים. הפיצ'ר סט שלהם הוא די דומה, לדוגמה אם לקוח היה צריך להשתמש במאפין ספציפי שלא קיים בפלאש (כמו פיתוח קודקים לוידאו) הייתי ממליץ על הטכנולוגיה אבל ברוב המקרים פלאש נותן יותר וגם יש מאחוריו קהילת מפתחים גדולה מאוד.

בעצם מה שאני מנסה להגיד זה שהבשלות היא גם אימוץ הטכנולוגיה ע"י מפתחים וגולשים.

מעבר לכך (זהירות קיטור) אולי אני לא קולט את הכלים (בלנד, vs) אבל שאני מנסה ליצור ממשקים הם לא יוצאים חלקים (smooth בהעדר תרגום מתאים) כמו בטכנולוגיות אחרות. אולי זה המנוע תצוגה ? אולי לא …  בכל מקרה אני מאמין שבקרוב יגיע היום שאוכל למכור ללקוחות פתרונות על סילברלייט.